חיפשנו מלון בסיסי וזול, כזה שאפשר לישון בו בשקט, להתקלח עם מים חמים, שיהיה נקי ובאיזור נוח. זהו בערך. כזה היה מלון Bien-Être. ממוקם מטר מתחנת המטרו Jacques Bonsergent וכמה מטרים נוספים מכיכר רפובליק ותחנת המטרו רפובליק שממנה יוצאים קווי מטרו לכל פריז כמעט. כמה רחובות מהמלון נמצאת תעלת סן-מרטין היפה.
הכניסה למלון בגודל מטר רבוע, ומכילה את הקבלה ומדרגות לולייניות שמובילות לשש הקומות של המלון. ללא מעלית. למזלנו, לא קיבלנו חדר בקומה שישית, אלא רק בקומה שלישית.
החדרים היו בסיסיים, אבל מחודשים ונקיים. החדר הכיל מיטה, ארון מדפים פתוח, מדף אחד, שרפרף וטלוויזיה עם מסך פלזמה.
חדר האמבטיה שלנו הכיל שירותים, מקלחון, כיור עם מראה קטנה ומעט מדפי פלסטיק. על המתלה הונחו שתי מגבות לכל אחד - אחת גדולה ואחת ממש קטנה (בגודל של מגבות המטבח שלנו). המגבות, יותר מהכל, נתנו לנו תחושה של בית יותר מאשר של מלון, כי הן לא היו לבנות טייד - הן היו אפורות כאלה מהכביסה. על יד הכיור הונחו שני סבונים מוצקים קטנים ארוזים, ולא היה שמפו או סבון נוזלי.
כפי שאולי ניתן לראות מתמונה מספר 2, החלון ליד הכיור היה בחציו שקוף (ומאוד נקי), ולכן כדי לא לעשות מופע סטרפטיז לתושבי פריז מתחת לחלון שלנו, היינו צריכים להתאמץ ולמצוא פתרונות מקוריים.
החדר היה נקי ונוקה כל יום. המיטה סודרה, והמגבות הוחלפו, וזה הפתיע לטובה בהתחשב בכך שמדובר במלון שני כוכבים. היו מים חמים במקלחת, אבל החימום בחדר לא עבד.
במלון היה Wi-Fi חינם.
בלילה הראשון היה קצת רעש מבחוץ, אז ישנתי עם אטמי אוזניים, וכך המשכתי גם בשאר הלילות, למרות שהיה אפשר גם בלי (אור ישן טוב בלי אטמים).
ארוחת הבוקר, שלפי hotels.com שממנו הזמנו את המלון הייתה אמורה להיות כלולה, לא הייתה כלולה. בבית הקפה הצמוד למלון (ששייך למלון) ניתן היה לקבל ארוחת בוקר פריזאית קלאסית ב- 7 יורו. החלטנו לנסות אותה בבוקר יום שני (הבוקר הראשון בו התעוררנו במלון). התפריט במקום נראה מגוון למדי, אבל בפועל ה"איש של הסלטים" מגיע ב- 10:00 בבוקר, "טוסט" משמעותו בגט עם חמאה וריבה, ולמעשה ארוחת הבוקר האפשרית היחידה היא הפריזאית (בגט או קרואסון, מיץ תפוזים וקפה). הזמנו אחת עם לחם ואחת עם קרואסון, וכמה התאכזבנו לגלות שקיבלנו רק קרואסון, מאפה שוקולד ושתי כוסות קפה. מסתבר שמרוב כל ההתלבטויות שלנו לגבי התפריט הנעלם, בסוף לא הבינו אותנו. את מאפה השוקולד קיבלנו כנראה בגלל שמו - Pain au chocolat שמשמעותו "לחם שוקולד" (על אף שהוא בעצם קרואסון שוקולד מרובע). התבאסנו שנצטרך לשלם 7 יורו לכל ארוחה כזאת ולהישאר רעבים, אבל סוף טוב הכל טוב: הקפה היה מוצלח בסטנדרט פריזאי. המאפים שניהם היו טובים (אפילו קרואסון השוקולד לא היה מתוק מדי). שבענו באופן מפתיע מהארוחה הקטנה והבלתי מאוזנת תזונתית (אני החזקתי עד הצהריים, אור היה רעב כבר בעשר), וחוייבנו רק 6.30 על כל הארוחה, כלומר לא קיבלנו את ארוחת הבוקר שחשבנו שהזמנו.
עובדי המלון היו מאוד נחמדים ושמחו לעזור לנו בכל מה שהיינו צריכים (השארת המזוודה ב"שמירת חפצים" בכניסה למלון, בירור לגבי שאטל לשדה התעופה וכו').
בסה"כ שילמנו למלון 400 יורו ל- 4 לילות, מחיר סביר מאוד למלון בפריז, ותמורה טובה לכסף.
אתר המלון
Hôtel Bien-Être, 17 Boulevard Magenta, 75010 Paris
הכניסה למלון בגודל מטר רבוע, ומכילה את הקבלה ומדרגות לולייניות שמובילות לשש הקומות של המלון. ללא מעלית. למזלנו, לא קיבלנו חדר בקומה שישית, אלא רק בקומה שלישית.
החדרים היו בסיסיים, אבל מחודשים ונקיים. החדר הכיל מיטה, ארון מדפים פתוח, מדף אחד, שרפרף וטלוויזיה עם מסך פלזמה.
חדר האמבטיה שלנו הכיל שירותים, מקלחון, כיור עם מראה קטנה ומעט מדפי פלסטיק. על המתלה הונחו שתי מגבות לכל אחד - אחת גדולה ואחת ממש קטנה (בגודל של מגבות המטבח שלנו). המגבות, יותר מהכל, נתנו לנו תחושה של בית יותר מאשר של מלון, כי הן לא היו לבנות טייד - הן היו אפורות כאלה מהכביסה. על יד הכיור הונחו שני סבונים מוצקים קטנים ארוזים, ולא היה שמפו או סבון נוזלי.
כפי שאולי ניתן לראות מתמונה מספר 2, החלון ליד הכיור היה בחציו שקוף (ומאוד נקי), ולכן כדי לא לעשות מופע סטרפטיז לתושבי פריז מתחת לחלון שלנו, היינו צריכים להתאמץ ולמצוא פתרונות מקוריים.
החדר היה נקי ונוקה כל יום. המיטה סודרה, והמגבות הוחלפו, וזה הפתיע לטובה בהתחשב בכך שמדובר במלון שני כוכבים. היו מים חמים במקלחת, אבל החימום בחדר לא עבד.
במלון היה Wi-Fi חינם.
בלילה הראשון היה קצת רעש מבחוץ, אז ישנתי עם אטמי אוזניים, וכך המשכתי גם בשאר הלילות, למרות שהיה אפשר גם בלי (אור ישן טוב בלי אטמים).
ארוחת הבוקר, שלפי hotels.com שממנו הזמנו את המלון הייתה אמורה להיות כלולה, לא הייתה כלולה. בבית הקפה הצמוד למלון (ששייך למלון) ניתן היה לקבל ארוחת בוקר פריזאית קלאסית ב- 7 יורו. החלטנו לנסות אותה בבוקר יום שני (הבוקר הראשון בו התעוררנו במלון). התפריט במקום נראה מגוון למדי, אבל בפועל ה"איש של הסלטים" מגיע ב- 10:00 בבוקר, "טוסט" משמעותו בגט עם חמאה וריבה, ולמעשה ארוחת הבוקר האפשרית היחידה היא הפריזאית (בגט או קרואסון, מיץ תפוזים וקפה). הזמנו אחת עם לחם ואחת עם קרואסון, וכמה התאכזבנו לגלות שקיבלנו רק קרואסון, מאפה שוקולד ושתי כוסות קפה. מסתבר שמרוב כל ההתלבטויות שלנו לגבי התפריט הנעלם, בסוף לא הבינו אותנו. את מאפה השוקולד קיבלנו כנראה בגלל שמו - Pain au chocolat שמשמעותו "לחם שוקולד" (על אף שהוא בעצם קרואסון שוקולד מרובע). התבאסנו שנצטרך לשלם 7 יורו לכל ארוחה כזאת ולהישאר רעבים, אבל סוף טוב הכל טוב: הקפה היה מוצלח בסטנדרט פריזאי. המאפים שניהם היו טובים (אפילו קרואסון השוקולד לא היה מתוק מדי). שבענו באופן מפתיע מהארוחה הקטנה והבלתי מאוזנת תזונתית (אני החזקתי עד הצהריים, אור היה רעב כבר בעשר), וחוייבנו רק 6.30 על כל הארוחה, כלומר לא קיבלנו את ארוחת הבוקר שחשבנו שהזמנו.
עובדי המלון היו מאוד נחמדים ושמחו לעזור לנו בכל מה שהיינו צריכים (השארת המזוודה ב"שמירת חפצים" בכניסה למלון, בירור לגבי שאטל לשדה התעופה וכו').
בסה"כ שילמנו למלון 400 יורו ל- 4 לילות, מחיר סביר מאוד למלון בפריז, ותמורה טובה לכסף.
אתר המלון
Hôtel Bien-Être, 17 Boulevard Magenta, 75010 Paris
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה