כנראה שערוץ החיים הטובים היה פתוח אצלנו בסלון יותר מדי זמן. כך קרה שרק ארבעה חודשים מהנסיעה הקודמת לחו"ל, ואחרי שתי הופעות בארץ בטווח של חודשיים, החלטנו פתאום לטוס לפריז להופעה של מיוז. שילבנו את זה בטיול של חמישה ימים, שבו ראינו, שמענו, טעמנו, הרחנו וחזרנו כדי לכתוב על זה. תהנו!

יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

יום רביעי 03/10/2012 - גני לוקסמבורג, אייפל והרבה גשם

התעוררנו לבוקר אפור וללא הופעה לצפות לה. עם זאת, היום הכי גרוע שלנו בפריז פחות או יותר טוב יותר מכל יום אחר בארץ.

אחרי ארוחת בוקר ב- Bob's Juice (ביקורת בהמשך), יצאנו לדרך והתחלנו את הטיול שלנו בגני לוקסמבורג, הגנים שמקיפים את ארמון לוקסמבורג. הגנים יפים בכל קנה מידה, אבל שלא באשמתם, הם היו במסלול שלנו אחרי גני טילרי ולכן לא זכו להערכה שלה הם ראויים.


בגן היו המון מקומיים שעסקו בכל מיני ענפי ספורט, כגון ריצה וטאי צ'י, ואם לא היה מספיק כזה מלכתחילה, זה עשה לנו עוד יותר חשק לגור שם. באגם שחו להם ברווזים חמודים שלא מפחדים מאנשים, ואחד מהם התקרב אלינו (ובטח התאכזב כשלא היה לנו אוכל לתת לו).

מזג האוויר הקריר לא אפשר לנו לתפוס שמש על הכסאות מול האגם כפי שעשינו בגני טילרי, אבל נהנינו מהיופי גם בהליכה קצרה בתוך הגן.

משם המשכנו רגלית לכיוון נוטרדאם, שם צילמנו תמונה דבילית של אור מתכופף עם הכנסייה ברקע, רק כדי שנוכל לקרוא לו "הגיבן מנוטרדאם". התמונה לא תועלה לכאן מטעמי מבוכה. אבל תמונות אחרות של הכנסייה כן:




אחרי נוטרדאם עברנו בשוק הפרחים, שנקרא גם "שוק הציפורים", אבל יש בו ציפורים רק בימי ראשון. השוק לא היה אטרקציה בפני עצמו, אבל הוא במסלול שלנו. זה היה קצת כמו להיכנס לכיופים דרך החנות.




משם הגענו לכנסיית סנט-שאפל, שבה המתנו בתור של כ- 45 דקות כדי להיכנס. בהתחלה היה תור לבידוק בטחוני ואחריו תור לקופות, שבהן קנינו כרטיס משולב לסנט-שאפל ולקונסיירז'רי. 

בכנסייה ראינו ציורי קיר מזכוכית שאמורים לתאר 1000 אירועים מהתנ"ך ומהברית החדשה, אבל לא הצלחנו לזהות אף אירוע, וכל הציורים היו קטנים ודומים. בנוסף, חלק מהכנסייה היה בשיפוץ, והיא גם נורא קטנה. בסה"כ החוויה לא הייתה שווה את ההמתנה ואת מחיר הכניסה (לא יקר, אבל רוב האתרים האלה הם חינמיים).



בקונסיירז'רי היה מעניין יותר. זהו מבנה ששימש בעבר כלא לנידונים לעריפת ראש בגיליוטינה, ויש שם שחזור של חלק מהתאים, כולל בובות של סוהרים ואסירים. אחת מהאסירות המפורסמות בו הייתה מרי אנטואנט, ויש גם שחזור של החדר שלה.


כשיצאנו מהקונסיירז'רי, הטפטוף שהתחיל כשנכנסנו הפך לגשם של ממש. עמדנו זמן רב מתחת לתחנת אוטובוס כדי לתפוס מחסה מהגשם בזמן שאנחנו מחליטים על היעד הבא. בינתיים התחילה לדבר איתנו צרפתיה נחמדה, שקלטה את הספר שלנו בעברית ושאלה אותנו אם אנחנו מתל אביב. אחותה גרה בישראל, והיא גם ביקרה פה כמה פעמים. שוחחנו אתה כמה דקות בזמן שחיכינו שהגשם יחלש.

הגשם לא נחלש, אבל החלטנו להמשיך בכל זאת. היעד הבא שלנו היה לסמן וי על עוד מאכל צרפתי קלאסי - קרפ. הלכנו ל- Princess Crepes. זו חנות קרפים ורודה להחריד, שבה מכרו זוג יפנים מחופשים ברוח המקום. אור אכל קרפ מלוח עם מוצרלה, עגבניה וחסה. אחר כך חלקנו קרפ מתוק עם קרם פטיסייר ושקדים, שזה הרבה פחות מתוק ועשיר ממה שזה נשמע (היה ממש מעט קרם, והקרפ עצמו בקושי מתוק), אבל היה נחמד.

רצינו להגיע בשקיעה למגדל אייפל, לשבת בפארק שמולו ולהסתכל עליו בזמן שהשמש יורדת והוא מואר. מזג האוויר קצת שיבש לנו את התכניות. הלכנו ברגל עד כיכר הבסטיליה, שם רצנו מהר לתפוס מחסה במטרו. כבר כמה שעות שהיה גשום, אבל רק בשלב הזה הגשם הפך לממש מפריע. רק בתחנת המטרו הבנו שאנחנו נמצאים בכיכר הבסטיליה, ושקלנו ללכת למוזיאון פיקאסו שנמצא שם, אבל הוא היה פתוח רק לעוד רבע שעה, אז וויתרנו (בדיוק מה שקרה לנו בברצלונה, רק ששם נכנסו למוזיאון לרבע שעה!). במקום זה, החלטנו לנסוע מוקדם יותר לאייפל, מה שהיה בדיעבד נכון, כי האייפל לא מאוד נגיש, ולוקח הרבה זמן יחסית להגיע אליו. אחרי מטרו ורכבת RER, וקצת הליכה בגשם, הגענו לאייפל.




ניסינו לצלם את המגדל, ואותנו אתו, תוך כדי האתגר של להגן על המצלמה מפני הגשם. כשהתרחקנו לכיוון הפארק, ראינו אותו טוב יותר, ובינתיים החשיך והוא נצבע באורות מוזהבים והיה אפילו מרשים יותר.

לא עלינו לתצפית, כי היה חבל לנו לבזבז זמן על התור, וכבר הייתה לנו תצפית טובה מהסקרה-קר (שממנה רואים גם את האייפל...). משם חזרנו עייפים, רטובים ורעבים למלון, להתארגן לקראת ארוחת הערב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה